דמי מחלה

חוק דמי מחלה, התשל"ו – 1976 (להלן: "חוק דמי מחלה"), מעניק לעובד את הזכות לקבל תשלום מהמעביד בגין מחלתו, זאת בהתאם לוותק שצבר במקום העבודה ובהתאם לגובה שכרו.
מחלה מוגדרת עפ"י החוק כאי כושר זמני או קבוע של העובד לבצע את עבודתו מחמת מצב בריאותי לקוי, הנובע מתוך ממצאים רפואיים.

עובד במקום עבודתו זכאי לצבירה של 1.5 ימי מחלה בחודש וסך כולל של 18 ימי מחלה בשנה. העובד יכול לצבור לזכותו עד 90 ימי מחלה בלבד במקום העבודה.
שיעור ימי המחלה החל מיום 1.4.11 עומדים על 0% ביום הראשון למחלת העובד, 50% בגין היום השני והשלישי והחל מהיום הרביעי ואילך תשלום של 100% בגין היעדרות בשל מחלה.
הרכיבים המובאים בחשבון לצורך חישוב תשלום דמי מחלה הינם: שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת משפחה, תוספת יוקר או פיצוי בגין התייקרות ותוספת מחלקתית או מקצועית.
בהתאם לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה) תשל"ז-1976   (להלן: "תקנות דמי מחלה"), עובד הנעדר מעבודתו עקב מחלה חייב למסור למעבידו תוך שלושה ימים מהיום הראשון להיעדרותו על כך. בנוסף, עליו למסור למעביד את התקופה המשוערת בה ייעדר מעבודתו. ההודעה תימסר ע"י העובד או מטעמו, ובלבד שהמעביד הביא לידיעת העובד את חובתו זו.

כמו כן, בהתאם לתקנות דמי מחלה, תשלום דמי מחלה לעובד ישולם במועד תשלום שכרו של העובד ובתנאי שתעודת מחלתו הוגשה למעביד כשבוע טרם מועד תשלום השכר. אי תשלום דמי המחלה במועד תשלום השכר ייחשב כהלנת שכר.
יובהר, כי עפ"י חוק דמי מחלה, עובד שבתקופת מחלתו עבד בשכר או בתמורה אחרת אינו זכאי לדמי מחלה עקב אותה מחלה, ואם כבר שולמו, רשאי המעביד לתבוע את החזרתם או לנכותם מכל סכום שהוא חייב לעובד .
יודגש, כי חוק דמי מחלה קובע איסור על פיטורי עובד במחלה, טרם ניצולו את כלל ימי המחלה שנצברו לזכותו במהלך עבודתו. עם זאת, אשר ניתנה לו הודעה מוקדמת לפיטוריו ולאחר מכן חלה ומצוי בימי מחלה, אין המעסיק מחויב ליתן לו לנצל את ימי מחלתו מעבר למועד סיום עבודתו.
יש לציין, כי כאשר קיימים הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה, חוזי עבודה או נוהג במקום העבודה, ייתכן ומכוחם יהיה זכאי העובד לזכויות נוספות הקשורות לדמי מחלה, למשל, פדיון ימי המחלה בסיום יחסי העבודה וכיוצ"ב. לפיכך, יש לבחון את העניין באופן ספציפי לכל עובד ועובד.

תגיות: דמי מחלה, חוק דמי מחלה, עורך דין דיני עבודה חיפה, תקנות דמי מחלה, פדיון ימי מחלה