נשים עובדות

נשים עובדות (הגבלת פיטורים ואיסור פגיעה בהיקף משרה או הכנסה) / עו"ד תומר דוד
חוק עבודת נשים, תשי"ד – 1954 (להלן: "החוק" או "חוק עבודת נשים"), הינו אחד החוקים שחוקקו במטרה להגן על אינטרסים ראויים של נשים בעבודה, הגבלת הפגיעה בהן והבטחת זכויותיהן.
כך, אחת ממטרותיו העיקריות של חוק עבודת נשים הינה להגן על עובדת מפני פיטוריה בתקופת ההיריון, בתקופת חופשת הלידה ולאחריה, וכן להגן עליה מפני פגיעה בהיקף משרתה והכנסתה במהלך אותן תקופות, כפי שיפורט להלן.

הגבלת פיטוריה של עובדת בהריון
סעיף 9 (א) לחוק עבודת נשים אוסר על מעסיק לפטר עובדת בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה אלא בהיתר של שר העבודה והרווחה. כמו כן, קובע הסעיף, כי אל לו לשר להתיר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון. סעיף זה חל רק על עובדת שעבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ששה חודשים לפחות.
במילים אחרות, קובע הסעיף הנ"ל מנגנון, לפיו, כל מעסיק המעוניין בפיטוריה של עובדת בהריון אשר מועסקת אצלו לפחות ששה חודשים, אינו רשאי לפטרה מבלי לבקש ולקבל היתר מאת הממונה על חוק עבודת נשים במשרד התמ"ת, לה הואצלה סמכותו של השר (להלן: "הממונה" או "הממונה על חוק עבודת נשים").
בפסיקת בתי הדין לעבודה, הובהר, כי על המעסיק חל איסור מוחלט לפטר עובדת בהריון, כל עוד לא ניתן לכך היתר מהממונה, גם אם הפיטורים אינם קשורים כלל ועיקר להריונה של העובדת. כלומר, למעסיק אין כל שיקול דעת בעניין זה וחל עליו איסור מוחלט לפטר עובדת בהריון מבלי לבקש ולקבל את היתרה של הממונה.
ביחס לסמכותה של הממונה בבקשת המעסיק להיתר פיטורי עובדת בהריון, נקבע בפסיקת בתי הדין לעבודה, כי מקום בו שוכנעה הממונה כי הפיטורים הם בקשר להיריון, כלל לא מסורה בידיה הסמכות להתירם. אולם, אם הממונה סבורה כי הפיטורים אינם בקשר להריון, אין היא חייבת להיעתר לבקשת המעסיק, אלא עליה להפעיל שיקול דעת בהחלטתה אם להתיר את פיטוריה של העובדת, אם לאו.
באשר להיקף שיקול דעתה של הממונה נקבע, כי שיקוליה של הממונה יהיו כאלה הקשורים, בין היתר, במכלול יחסי העבודה, בנסיבות הספציפיות של המקרה וברקע לסכסוך שהביא לפיטורים.

הגבלת פיטורים בתקופת חופשת הלידה ולאחריה
סעיף 9 (ג) לחוק עבודת נשים אוסר על מעסיק, בין היתר, לפטר עובדת במהלך חופשת הלידה ולא בתקופה של 60 ימים לאחר תום חופשת הלידה, אלא בהיתר של הממונה על חוק עבודת נשים.  הממונה לא תתיר פיטוריה של העובדת בתקופות האמורות, אלא אם כן שוכנעה, בין היתר, כי הפיטורים אינם בקשר ללידה או לחופשת הלידה.
בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה נקבע כי תכליתה של ההוראה האוסרת על פיטורי עובדת לאחר תום חופשת הלידה, "היא למנוע מהמעביד לסכל את שובה של העובדת לעבודתה, להבטיח את זכותה של העובדת לחזור לעבודתה בתום חופשת הלידה ועל ידי כך ליתן לה הזדמנות ממשית לחזור ולהשתלב בעבודה ולהוכיח את יכולותיה גם לאחר ההיעדרות הממושכת מהעבודה."

איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה
סעיף 9א לחוק עבודת נשים, אוסר על מעסיק לפגוע בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת החלה הגבלה על פיטוריה, בתקופה שבה חלה ההגבלה, אלא בהיתר של הממונה על חוק עבודת נשים. הממונה לא תתיר פגיעה שכזו אם היא, לדעתה, קשורה לעילה שבשלה חלה אותה הגבלה.
במילים אחרות ובהקשר לדברים שהוזכרו לעיל, אין המעסיק רשאי לפגוע בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת הנמצאת בהריון, בחופשת לידה או במהלך 60 הימים שלאחר חופשת הלידה, אלא אם ביקש וקיבל לכך היתר מהממונה על חוק עבודת נשים. הממונה, כאמור, לא תתיר פגיעה שכזו, אם הפגיעה, לדעתה, קשורה להיריון, ללידה או לחופשת הלידה.

לסיכום
תכליתו של חוק עבודת נשים הינה, כאמור, להגן על נשים במקום עבודתן, להגביל את הפגיעה בהן ולהבטיח את זכויותיהן.
כך, בין היתר, קובע החוק הגבלות ברורות בקשר לפיטורי עובדת אשר נמצאת בהריון, בחופשת לידה או בתקופה הרלוונטית שלאחר חופשת הלידה.
מעסיק אשר הפר את הוראות החוק מבצע עבירה פלילית וצפוי לקנס בשיעור גבוה או למאסר עד שישה חודשים.
כמו כן, לבית הדין האזורי לעבודה ישנה הסמכות לפסוק פיצויים לטובת עובדת שנפגעה בשל הפרת המעסיק את הוראות החוק, אף אם לא נגרם לה נזק של ממון (נזק כספי שניתן לאמוד אותו).

ראו תע"א (חיפה) 4102-07, משרד עו"ד שושי-שבח נ' מדינת ישראל- משרד התמ"ת, ניתן ביום 16/05/2010.

שם.

ע"ע 307/99, אופיר טורס בע"מ נ' זהבה גולדנברג - חייט, פד"ע ל"ח, 170.

ע"ע 627/06, אורלי מורי נ' מ.ד.פ ילו בע"מ, ניתן ביום 16/03/08.

תגיות: נשים עובדות, עובדת בהריון, חוק עבודת נשים